מדינה אלטרנטיבית: 50 אלבומי האינדי הישראלים הכי טובים
אין יום עצמאות בלי מצעד או דרוג פומפוזי כזה או אחר, אז גם לנו מגיע. מערכת רמקולים ביקשה מכעשרים עיתונאי ועורכי מוזיקה מובילים (וגם מכמה חברים עם טעם טוב) לבחור את האלבומים הכי חשובים וטובים במוזיקה העצמאית הישראלית לאורך השנים. מה זה אינדי? מה זה אלטרנטיב? האם אמן אלטרנטיבי שהוחתם בחברת תקליטים גדולה יכול להכנס לרשימה הזאת? למה דווקא האלבום הזה של "הפה והטלפיים" ולא האלבום הזה? את כל התשובות אנחנו מבטיחים לספק לכם עד החג הבא. בינתיים קבלו את 50 אלבומי האינדי/אלטרנטיב הכי טובים שיצאו בארץ.
*הבוחרים: קוואמי ולאון פלדמן מרדיו הקצה Kzradio.net , מיכאל רורברגר, אבי משולם, בועז כהן, יובל אראל מ"הבלוג של יובל אראל", אמיר אשר מ"רשם קול", דרור נחום, ישי שוורץ, אודי שרבני, סער גמזו, ניר גורלי, אסף הראל מ"מהניילונים", צחי בירן, ערן דינר, אסף נבו, יונתן אברהמי, טל סלומון ורדי, רון רומברג, שי מנדלסון, ועוד כמה שאסור להם להזדהות...
עשרת הגדולים:
מקום 1: רמי פורטיס – סיפורים מהקופסא – נענע דיסק 1988
במקום הראשון האלבום שכנראה הכי מגיע לו להיות במקום הזה, "סיפורים מהקופסא" של רמי פורטיס עם ברי סחרוף. אלבום החזרה שלהם לישראל ב-1988 מהגלות באירופה, שהביא סאונד חדש ומרענן לרוק הישראלי ויצא בלייבל האינדי החשוב בישראל, "נענע דיסק", שהכניס לא מעט אלבומים לרשימה הזאת. את שירי "סיפורים מהקופסא" כתב רמי פורטיס בחו"ל, תוך כדי צפייה בטלוויזיה, שבאותן שנים הביאה למסך טרגדיות מרחבי העולם וגם את סיפור התערערות הגוש הקומוניסטי. פורטיס כתב על מלחמות, פוליטיקה, קולנוע, נבואות אפוקליפטיות, גבולות וגם על חיי יום יום, סקס וסיפורי פנטזיה. כהרגלו הוא עשה זאת מנקודת המבט של המתבונן מבחוץ. האלבום הזה, עם הצליל הרוקיסטי-אלקטרוני הקריר והאנרגיות החזקות, הצליח אפילו לחדור למיינסטרים עם להיט כמו "חתול מפלצת" (עם התיפוף של ז'אן ז'אק גולדברג, עוד אגדת אלטרנטיב ישראלית, על כסא). ההצלחה עוררה גל חדש של יוצרים צעירים, ש"סיפורים מהקופסא" נתן להם זריקת מוטיבציה לשחרר החוצה את המוזיקה שלהם, וכך נולד "דור הרוקסן". (אסף נבו; מערכת "רמקולים")
מקום 2: ברי סחרוף – סימנים של חולשה – נענע דיסק 1993
"סימנים של חולשה" הפגיש שני יוצרים גדולים בעלי חזון. רע מוכיח חלם ליצור אלבום שיתבסס על סימפולים. ברי סחרוף חיפש לעשות משהו חדש, אחר, הרפתקני. היצירתיות של מוכיח בבניית טראקים משכבות של צלילים ותמות מוזיקליות, פגשה את האקספרימנטליות של סחרוף, ואת האומץ שלו לצלול לבריכה חשוכה בלילה קר. האומץ הזה מתבטא גם בשירים עצמם, שעוסקים בהתפרקות דמות הגבר שנפרד מאהבתו הגדולה, ובהתמוטטות של העולם שסביבו - כל מה שבטוח טובע ברעש הלבן, מזכרונות הילדות ועד חוויות הסמים והסקס. טקסטואלית, "סימנים של חולשה" הוא אלבום גירושין לא פחות מ"חתונה לבנה". כשמוזיקאים כמו ג'וני שועלי וגידי רז מצטרפים לתמונה, האולפן בקיבוץ העוגן עולה על גדותיו. מי שרכש את האלבום הזה בזמן אמת שמע אותו בלופ המון פעמים. וגם מי שגילה אותו בהמשך. קלאסיקה. (אסף נבו)
מקום 3: אלג'יר – מנועים קדימה – בארבי רקורדס 2004
"מנועים קדימה", האלבום השני של אלג'יר, היה מהרגעים האלו בזמן שחובבי רוק צעירים חולמים להיות בהם, ומי שהיה בהם לא ישכח אותם לעולם. הופעה אחת בבארבי, עוד לפני שהוקלט, הבהירה שמשהו גדול עומד לקרות. אביב גדג', המשיח מתלמי אליהו, היה הרוקר הנכון שהגיע בזמן הנכון עם השירים שבבת אחת פתחו את המקומי לעולם חדש, פריפריאלי, אלים, שנלחם עם עצמו בין שכול ואמונה. גבריאל בלחסן, גיטריסט ואמן נדיר, שהיה לאגדה עוד בחייו, התפוצץ עם הגיטרה החשמלית, כשבהקלטות מצטרף רון בונק,ר שזינק ומאז רק מגביה עוף. גיל פדידה בבס וכינור ועמי רייס בקלידים יצרו מעטפת מלווה אנרגטית ודוקרת, אביב ברק ותופיו היו המנועים שדוחפים קדימה. שאול מזרחי ו"בארבי רקורדס" הפיקו. הקהל נכנס לאקסטזה, כוכבים כמו ברי סחרוף ואהוד בנאי פרגנו בזמן אמת, וההצלחה האמנותית הברורה הפכה להצלחה מסחרית מפתיעה. ככל שהאלבום הזה היה כואב ועמוס מטענים רגשיים, כך המעריצים שלו נהיו אדוקים. אלג'יר נחקקה בנצח. (אסף נבו)
מקום 4: נושאי המגבעת – נושאי המגבעת – האוזן השלישית 1988
יש מוזיקאים ברוכי כישרון וברי מזל שממציאים סאונד חדש, או סטייל חדש, ויחידי סגולה בוראים ז'אנר חדש. "נושאי המגבעת" בהנהגתו של אהד פישוף, ויחד עם תמיר אלברט, ישי אדר ואלון כהן, הביאה לרוק הישראלי שפה חדשה. הכתיבה שלהם היתה פוסטמודרניסטית לפני שהמילה הזו עשתה עליה לישראל. היו בשנות השמונים לא מעט להקות שוליים מחאתיות מצוינות, אבל "המגבעת" היתה הבולטת, המתוקשרת וכנראה שגם הטובה ביניהן. עם נבואת רצח ראש הממשלה ב"קול של אלוהים אחר", ההתמודדות עם השכול הפרטי ב"ביקור בהר", וההתרסה הכוללת נגד השיטה והמדינה בשיר הנושא "נושאי המגבעת ("האדמה מקולקלת"), הצליחה לאחד סביבה המגבעת קבוצת מעריצים אדוקה שכמו חברי הלהקה חשה מנותקת מההוויה המקומית, וחיפשה, מטאפורית, קול של אלוהים אחר. כשמוסיפים לפרץ היצירתיות הירושלמי-אמנותי-מרדני הזה גם הופעות פרועות שהפכו לקאלט, מקבלים חווייה בלתי נשכחת. "הקסטה", אותה קסטה כה מדוברת שנמכרה בזמנו באלף עותקים בלבד ושוכפלה עוד אלפי פעמים, הנציחה את הרגעים האלה, שבהם, כמאמר המשורר, השמיים נעשים אדומים. (אסף נבו)
מקום 5: כרמלה גרוס ואגנר – פרח שחור – נענע דיסק 1991
בלהקת "טאטו" יצר ערן צור כמה שירים חזקים, אבל בלהקה הבאה שלו, "כרמלה גרוס ואגנר", הוא כבר התגבש והתחדד עוד יותר. יחד עם אורי פרוסט בגיטרה, אבשלום כספי בקלידים ואורי בלק בתופים, נולדה להקה אלטרנטיבית מצוינת עם צליל מגובש, שניגנה שירים שיצר צור יחד עם עמליה זיו ויובל מסנר. עם ההחתמה ב"נענע דיסק" של ניצן זעירא הוקלט האלבום "פרח שחור", ללא ציפיות מסחריות, בהפקתם של קורין אלאל וברי סחרוף. ההצלחה המפתיעה של שירים כמו "פרפרי תעתוע", "תמונה אימפרסיוניסטית", שיר הנושא של האלבום ושיר הנושא של הלהקה, היתה מפתיעה. "כרמלה" נולדה כלהקת שוליים, אבל הפיכת שיריה ללהיטים, והתקופה שבה יצאה לאור, בין להקות הרוקסן, קצת בלבלה את היוצרות וסימנה אותה כלהקת רוק שפונה למיינסטרים, בזמן שחבריה חיו את החיים במאה העשרים. (אסף נבו; מערכת "רמקולים")
מקום 6: ג'ינג'יות – ג'ינג'יות – פונוקול 1994
99 אחוז מהאנשים שתשאלו אותם על "ג'ינג'יות" ידברו אתכם על הסאונד המדהים הזה שיצרו תמיר אלברט ואמיר צורף, הצליל האלקטרוני-רוקי, העמוק, הצלול, המחבק ומפנק את האוזן בקרירותו המגניבה, שנשמע בזמן אמת כמו העולם שבחוץ, ועד היום ספק אם מישהו יצר כמותו בארץ. בערך אחוז אחד יגידו לכם ש"ג'ינג'יות" זה הטקסטים הקוליים רצופי ההומור, המעבר של אלברט גיטריסט "המגבעת" לפרונט, והקליפים שהיו קוליים לא פחות. כולם יסכימו שסביב שירים כמו "L.A.", "ביפ", "לילות כלולות" ושיר הנושא של ההרכב והאלבום שורה קסם כמעט בלתי ניתן לשחזור. חשוב גם להזכיר את מי שניהל והפיק את האלבום - רונן בן-טל מהדמויות החשובות באינדי הישראלי שהיצירה האישית שלו מופיעה בהמשך היצירה. (אסף נבו)
מקום 7: להקה רטורית – להקה רטורית - התקליט חיפה 1983
ארבעה שירים יש במיני אלבום של "להקה רטורית" מ-1983. ארבעה שירים שמספיקים בכדי להשאיר את היצירה הזאת כרגע שיא במוזיקה הישראלית. יוסי אלפנט, עופר הררי, אריק צוקר ואייל גולדשטיין הקליטו "גל חדש"-פוסט פאנק ישראלי מינימליסטי עם סאונד מוקפד, שהיה זר ושונה אל מול המיינסטרים הישראלי של אותה התקופה. ההגשה הכאילו מרושלת של אלפנט, הגיטרות שלו, וכמובן השירים שבראשם הלהיט "סדר יום", אבל גם "טריק מיפן" הפוליטי, "שומר אריות" ו"הלם כרך" הם שירים מהטובים שנכתבו פה בעשורים האחרונים, עם השפה הכל כך ייחודית לאלפנט. גם העטיפה שעיצב וצייר יורם קופרמינץ הפכה לאייקונית.
מקום 8: הצ'רצ'ילים – הצ'רצ'ילים – הד ארצי 1969
כמו רוב קבוצות הספורט בליגות הבכירות בישראל - בליבה של "הצ'רצ'ילים" עמדו זרים - הסולן הקנדי סטן סולומון והגיטריסט הבריטי רוב הקסלי, ועדיין היא נחשבת ללהקת רוק ישראלית פורצת דרך, שהקדימה את זמנה, ויצרה ב-1969 אלבום רוק פסיכדלי יחיד ומיוחד, שעמד בקו אחד עם ההתפתחויות בצליל הרוק העולמי. שזה בערך כמו שאסף אבידן ייצור אלבום שיעמוד באותו הקו עם "ארקטיק מאנקיז" ו"ארקייד פייר". רק על האלבום הזה, עוד לפני שסופרים את כל שאר הדברים שעשו, מגיע לחיים רומנו, מיקי גבריאלוב ועמי טרייבטש ז"ל להיות מראשוני הנכנסים בשערי היכל התהילה של הרוק הישראלי. (אסף נבו)
מקום 9: טאטו – חתוך תוכן – NMC 1988
בסיפור של "טאטו" יש לכאורה את כל המרכיבים לאגדת רוקנ'רול קטנה. חבורה צעירה ומרדנית שנוטשת את הלימודים בבית ספר למוזיקה (רימון) ומתקבצת סביב זמרת כריזמטית (אלונה דניאל) ושני נגנים שיצמחו להיות יוצרים מיוחדים (ערן צור, יובל מסנר). בשיאה של פעילות שנמשכת שלוש שנים היא מוציאה אלבום אחד חזק, עם שירים שנותרו רלוונטיים גם שלושה עשורים אחרי, ולהיטים כמו "מחבואים", "חתוך תוכן" ו"בדידותי". כשמוסיפים את דוק האפלוליות שמאחורי השיר "בחצרות בחושך", מתקבל הקסם החמקמק הזה של אלבום רוק אלטרנטיבי שהיה הדבר האמיתי לזמנו, ושרד עד היום. האלבום שמומן על ידי חברי הלהקה הוקלט בהופעה חיה גם מטעמי תקציב וגם כדי ללכוד את הוייב שנרקם בחדרי החזרות. (אסף נבו)
מקום 10: רמי פורטיס – פלונטר – NMC 1978
לכולם ברור ש"פלונטר" הוא אלבום מהפכני, שלזמנו היה סופר-אלטרנטיבי (למרות שיצא בחברה גדולה), ועם זאת עדיין (לפחות) ארבעה שירים מתוכו הפכו ללהיטים מבוקשים עד היום בהופעות וברדיו. לכולם ברור שהחיבור בין פורטיס לסמי בירנבך, ככותב מרכזי, סיכם היטב כמה שנים בהן פורטיס ניסה להוציא מעצמו את התגובה האנודית לרעל שספג ממלחמת יום הכיפורים, ושחיים רומנו שיחק אותה כמפי מוזיקלי. הדבר היחיד שעליו כולם ימשיכו להתווכח הוא האם מדובר בפאנק ישראלי, או "רק" ברוקנרול קיצוני ודוקר מאוד לזמנו. (אסף נבו)
אז הנה לפניכם מקומות 11-50 בדרוג כשבמקום ה-11 כבר מחכה בחירה מפתיעה - אריק איינשטיין עם האלבום "פוזי" שמעבר לתרומתו הגדולה ברמה התרבותית יצא ב"הגר" הלייבל החדש והעצמאי של איינשטיין וחבורתו. בואו לספר לנו מה חשבתם על הבחירות ולהתווכח בעמוד שלנו בפייסבוק.
11. אריק איינשטיין – פוזי 1969
12. גבריאל בלחסן – בשדות 2006
13. שמוליק קראוס – מדינת ישראל נגד קראוז שמואל 1977
14. רעש – רעש רק רעש ק 1994
15. אינפקציה – ככה מפנקים 2000
16. דני בן ישראל – חנטריש 3 ורבע 1970
17. מינימל קומפקט – Raging souls 1985
18. הקליק – אמא אני לא רוצה להגמל 1981
19. נקמת הטרקטור – נקמת הטרקטור 1990
20. זקני צפת – זקני צפת 1992
21. שלומי ברכה – צ'אפלין צ'ארלי 2003
22. ג'ירפות – משוחח עם כסא 1999
23. אהובה עוזרי – היכן החייל 1975
24. רם אוריון – כן 2007
25. אביב גדג' – תפילה ליחיד 2009
26. ארבע עשרה אוקטבות 1975
27. ג'נגו – מאה שקל אחרונים 1999
28. הפה והטלפיים – הפה והטלפיים בחלל 1995
29. שי נובלמן – How to be Shy, ב- 2001
30. אור כשדים – אחד מול אחד 1992
31. הבילויים – הבילויים 2003
32. סאוווי סאקרס – קומות קרקע ומטה 1994
33. מע"צ – שבת אחים 1988
34. המכשפות – עד העונג הבא 1994
35. איזבו – The Fun Makers ב-2003
36. פונץ' – דנה ראתה עב"ם 2002
37. שילה פרבר – תתנהגי יפה 2003
38. פוליאנה פרנק – חיה ומתה בארון 1989
39. נושאי המגבעת – מי רצח את אגנתה פאלסקוג 1991
40. שלום גד – תנועות מטאטא מהירות 1999
41. אלגנט – אלגנט 1992
42. רוקפור - One Fantastic Day ב-2001
43. ז'אן קונפליקט – ז'אן קונפליקט 1988 44. GRIN – DXM ב-1993
45. נייג'ל האדמור – חומוס מטמטם 1993
46. דורלקס סדלקס – בלי עין רעה 1991
47. שי נובלמן – Beautiful Life ב-2005
48, רונן בן טל – תיקיות 1989
49. אלקטרה – Heartbreak is For Fools ב-2010
50. זינגלה – Peace, ב-1977