שלושים שנה לקליפ האנימציה של א-הא שעשה היסטוריה
"הוידאו הזה היה משהו שלא הכירו אז, ונתן לשיר את החשיפה שהיינו צריכים" אמר בראיון מורטן הארקט סולן להקת א-הא. "הקליפ קנה לנו זמן בגלל שהשיר לא נהיה להיט מיד. עם הפזמון הפשטני, התופים המסונתזים, וליין הבס המדומה - לעולם לא היינו מגיעים לרדיו האמריקאי. אני חושב שהוא היה חריג מספיק כדי לשרוד, כי לשירים שנהיים להיטים אחרים בז'אנר הזה מתרגלים מהר והם מתפוגגים עם הזמן".
אבל הוא לא התפוגג. מבין מאות הקליפים הססגוניים שיצאו בשנות השמונים, יש וידאו-קליפ אחד שנשאר צרוב בזיכרון ולא כקאלט נלעג, אלא דווקא כקליפ מוערך ואהוב במיוחד. הקליפ המיוחד ללהיט "Take On Me" של שלישיית א-הא, עם אנימציית הקומיקס המופלאה, חוגג בימים אלה שלושים שנה ליציאתו, ב-1985, והיום מדברים עליו כרגע שהגדיר מחדש את ההיסטוריה של מקדמי המכירות בעולם המוזיקה.
א-הא היו שלישיית פופ נורבגית - הסולן החתיך ושובר הלבבות מורטן הארקט, הקלידן מאגנה פיורהולמן והגיטריסט פול וואקטר. ב-1983 הם עזבו את נורבגיה לטובת לונדון וחתמו על חוזה עם חברת וורנר. אלא שהגירסה הראשונה של "Take On Me", שנקרא במקור "Lesson one", נפלה במצעדים והסינגל מכר רק שלושת אלפים עותקים (מעט יחסית לתקופה ההיא). גם סרטון הוידאו היה דל והציג את חברי הלהקה שרים מאחורי רקע כחול.
א-הא חזרו לאולפן, נעזרים במפיקים שונים, והקליטו גירסאות נוספות, עד שלבסוף קיבל השיר את צורתו הסופית. הוא יצא מחדש באנגליה, אך עדיין לא הצליח לכבוש את המצעדים.
הקליפ הראשון והכושל Take On Me :
אנשי "וורנר" ארה"ב שהאמינו בשיר ובלהקה הפגישו את חברי א-הא עם במאי הוידאו סטיב בארון, שיצר את "בילי ג'ין" של מייקל ג'קסון והיה אחראי על קליפים של אמנים כמו אדם אנט. בראיון שנתן בחו"ל נזכר בארון שב"וורנר" מאוד האמינו ב"שלושת החתיכים עם שיר הפופ המצוין שלהם" ולכן גם קיבל תקציב גדול כדי לקדם את השיר.
בארון נשלח להיפגש עם אנימטור בשם מייק פטרסון, שסרט סטודנטים באורך חמש דקות שיצר, עשה הרבה רושם באותה תקופה. אותו סרט קצר נעשה בטכניקה שנקראת "רוטוסקופ", המבוססת על איור בעיפרון שחור על גבי חומר מצולם. המאייר עובר על הסרט תמונה אחרי תמונה (פריים ביי פריים"), 24 תמונות לכל שנייה של סרט, על מנת להעניק לדמויות קווי תנועה ריאליסטים.
הסרט הקצר Commuter של האנימטור מייק פטרסון מ-1981 :
אחרי שמצא את הטכניקה הנכונה, פנה בארון ליצור את עלילת הקליפ. הוא נזכר בחוברת קומיקס שקרא בילדותו, המספרת על מירוץ אופנועים ומכוניות של חבורת צעירים. מכאן נולד הסיפור של "טייק און מי": נערה קוראת חוברת קומיקס בבית קפה שמנוני ונמשכת לדמותו המצוירת של הארקט. לפתע היא נשאבת לתוך חוברת הקומיקס. השניים נרדפים על ידי חבורת אופנוענים אלימה, אבל הארקט מצליח לשבור את החלום, לצאת מבועת האנימציה, והזוג מתאחד שוב בעולם האמיתי.
הלהקה והשחקנים צולמו על סרט הוידאו לפני שהחומרים הגיעו לפטרסון, שבמשך שישה עשר שבועות, שירבט שלושת אלפים איורים על פריימים בודדים. התוצאה היתה מדהימה. פריימים מצויירים שנראו חיים לגמרי תיארו סיפור אהבה דמיוני-ריאליסטי בשחור-לבן, עם אנרגיות של סרט אקשן רומנטי, בסגנון קומיקס מגניב וטרי שלא נראה לפני כן בעולם הוידיאו-קליפים.
בתוספת ריף הפתיחה הקאצ'י שנוגן על ידי קלידים, שחוזר בשיר שוב ושוב, ועם הלוק ההורס של הסולן מורטן הארקט - נוצרה סנסציית פופ חדשה. עם שיווק נכון מצד "וורנר" בא לעולם אירוע פופ מושלם לזמנו. אמ.טי.וי שידרו את הקליפ משך שנה שלמה, השיר "Take On Me" הפך בין לילה ללהיט ענק והסינגל, שיצא רשמית כחודש אחרי הקרנת הבכורה של הקליפ, טיפס לצמרות מצעדי הפזמונים באירופה ובארצות הברית, ומכר למעלה ממיליון וחצי עותקים בחודש הראשון ליציאתו. הקליפ זכה לשישה פרסים והיה מועמד לעוד שניים נוספים בטקס פרסי אמ.טי.וי של 1986.
מחווה של הבי.בי.סי ל-Take On Me, אחת מכמה וכמה מחוות שנעשו לקליפ
למרות ההצלחה הפנומונלית של הקליפ ומכירות של יותר מ-500 אלף עותקים, במצעד הבריטי, Take On Me שהה במקום השני במשך שלושה שבועות, מתחת ל- The Power Of Love של ג'ניפר ראש. למעשה השיר הגיע למקום הראשון בבריטניה רק לאחר שזכה לכיסוי של להקת בנים נשכחת בשם A1, בשנת אלפיים. ב-2013 זכה "Take On Me" לעדנה מחודשת כשפיטבול סימפל את הריף המפורסם ללהיט "Fill This Moment" עם כריסטינה אגילרה, כתזכורת למידת העוצמה של השיר ההוא.
ב-18/4 במסגרת "יום חנויות התקליטים" תצא הדפסה חגיגית של Take On Me על גבי תקליטון 7 אינץ מהודר.